היום בו יהודים העזו להכות שוטרים במוסקבה במסגרת אליפות העולם. מתוך סיפורו הבלתי נתפס של זאב רום: על מרגלים, אליפות עולם, זונות, כסף ודגל אחד.
מאת אלי חליפה, סופר, כותב ביוגרפיות

כתיבת ספרי הביוגרפיה היא מתנה עצומה בה את מגלה עולמות וסיפורים שכל אחד מהם חובה לכתוב ולספרו לדור הבא.
בימים אלה אני כותב את הביוגרפיה של אחד האנשים המרתקים בארץ, זאב רום, איש עסקים שעלה בתחילת שנות החמישים מרוסיה לאחר שניצל מהשואה עם חלק מהמשפחה שברחו מפולין לאוקראינה ולרוסיה, עברו סיפור השרדות לא יאומן. כאן בארץ הוא מתגלה כאיש עסקים בעל חוש בלתי רגיל ועושה את הונו. בתחילת שנות השבעים הוא פורש חסותו על העולים מרוסיה ומסייע להם בעיקר לאנשי הספורט שהיו זקוקים לתמיכה וסיוע בהתאקלמות. בין היתר הוא סייע וליווה לאולימפיאדת מינכן את מארק סלבין שהיה אלוף הנוער של ברה"מ ועלה לישראל כדי לזכות במדליה עבור המדינה. סלבין נרצח על ידי המחבלים במינכן. זאב רום שהתלווה אליו לא באופן רשמי ניצל מהמרצחים והמשיך לתמוך בענף ההאבקות. במהלך הפיגוע במינכן הוא אף פונה למשטרת ברלין כדי שיחליפו אותו עם מארק הצעיר כדי להציל את הנער שהיה אמור להתמודד באותו יום בהאבקות ומוכן להקריב את עצמו במקומו.
ב-1975 מוזמנת ישראל לאליפות העולם בהאבקות שנערכה במינסק בברה"מ של אז וזאב רום שהיה מאוד מוערך ואהוב בהתאחדות להאבקות ובכלל במשרד הספורט באותם ימים, מתבקש להיות יו"ר המשלחת הישראלית לתחרות הכל כך חשובה, אליפות עולם וביקור ראשון של ישראלים בברה"מ לאחר ניתוק היחסים מ-1967.
זאב רום מסכים ומבצע את השליחות בהתנדבות מלאה. מדינת ישראל מציידת אותו בארבע אלף דולר שאמורים לטענתם להספיק למשלחת בכל שהותה כולל מימון בתי מלון, אוכל ועוד. זאב רום מגחך לסכום ומוסיף כסף מכיסו ומודיע לחברי המשלחת כי כל דבר שיצטרכו יקבלו, יש מימון לכל דבר.
רוסיה מנסה למנוע את השתתפות המשלחת הישראלית בטענות שונות. יו"ר איגוד ההתאבקות העולמי מודיע להם באופן חד משמעי. אם המשלחת של ישראל לא משתתפת אליפות העולם עוברת למדינה אחרת. ברוסיה חוששים כי המשלחת תהווה דרך לישראל להכניס מרגלים. כדי להקדים תרופה למכה הם שולחים לזאב רום מבלי שיבין שלושה מרגלים שפעלו בישראל כבר אז כדי שיתיידדו איתו, אחד מהם שבתאי קלמנוביץ', ושני מרגלים נוספים. שלושתם נתפסים בהמשך על ידי המוסד והמשטרה. שלושתם מנסים להגיע לזאב כדי לבדוק האם הוא מרגל שמדינת ישראל שולחת לאליפות העולם.
לאחר ניסיונות של הרגע האחרון למנוע את הגעת הנבחרת יוצאת המשלחת בראשה, זאב רום והמאמן הלאומי להאבקות סלומון סטולר שבעצמו עלה שנתיים קודם לכן מרוסיה, היה בעל ידע חינוכי בספורט וד"ר בתחום ונחשב לאחד המאמנים מהצמרת העולמית אז.
המשלחת מגיעה לרומניה בדרכה לרוסיה. כבר ברומניה הם במעקב של הק.ג.ב שלא זז מהם לרגע.
במהלך השהות נסעו זאב רום והמאמן סטולר בתוך העיר לפגישה ולפתע הבחינו כי סוכן של הקג.ב. איבד אותם. זאב רום מודאג ואומר למאמן: "מסכן הסוכן, לך תדע מה יעשו לו עכשיו, אני יוצא לחפש אותו. רום מוצא את הסוכן ומסמן לו היכן הם נמצאים. רום אומר לסוכן: "אתה עוקב אחרינו? תעקוב טוב שלא ישלחו אותך לסיביר מחר." הסוכן נבוך מודה לזאב רום ואומר: "מעכשיו רק שומר עליך, אל תדאגו."
ההפתעות והדרמות לא הפסיקו. במהלך נסיעה ברכבת שהיתה ארוכה נכנס סטולר המאמן לתאו ושם מחכה לו זונה ערומה יפיפה. סטולר כמעט מקבל התקף לב ורץ לתאו של זאב. אולם גם אצלו מחכה בחורה ערומה. זאב רום מרגיע אותו. "מה אתה מתרגש, אתה לא מכיר את השיטות של הק.ג.ב הם רוצים לתפוס אותנו במקום רגיש. תוציא אותה ושלום." מביט סטולר ברום ואומר: "ומה אתה עושה?" זאב רום צחק: "הם חושבים שאם יצלמו אותי אני אתרגש? מה יעשו לי? יקחו לי את המשכורת בארץ שלא משלמים לי, שלחו מתנה, ניקח, נגיד תודה רבה ושלום."
באחד הימים מגיעה המשלחת למוסקבה לפגוש יהודים. הם מגיעים ליער ושם מתקבלים בחמימות רבה. תוך כדי ההתלהבות מוציא אחד היהודים דגל של מדינת ישראל שלראשונה מ-1967 מונף במוסקבה. ברגע שהדגל הונף קפצו מכל עבר שוטרים וסוכני ק.ג.ב. היהודים במקום הקיפו את השוטרים והחלה מריבה. כמה יהודים היכו את השוטרים הרוסים מבלי לפחד, אחד מהם שפצע שוטר בפניו אומר לו: חזקים ממך חסלתי במלחמת העולם השניה, לא מפחד, תלך." התקרית הנדירה אף צולמה והועברה לעיתונות בישראל.
והיתה גם אליפות. בתחרות עצמה אחד הספורטאים המוכשרים, רמי מירון עובר שלב אך בקרב שהיה מעלה אותו למדליה הוא לא מצליח. בכל זאת מדובר בהישג מכובד מאוד.
המשלחת חוזרת לישראל עם פרסום רב ומעקב תקשורתי נרחב בכל יום של הביקור.
סטולר המשיך בקריירת אימון וקריירה מרשימה מאוד. ביום שישי, 56 שנים לאחר מכן, נפגשנו יחד במרפסת הפנטהאוז של זאב רום מעל הים והשניים נזכרו באותה אליפות בלתי נשכחת. מאז סטולר היה ברוסיה פעמים רבות במסגרת תחרויות כאלה ואחרות, אבל אליפות העולם שהיתה אז לעולם תהיה המרגשת ביותר עבורו.
זאב רום המשיך לאחר מכן לפעול למען ספורטאים מברה"מ והמשיך את עסקיו העצומים והמרתקים לא פחות מהסיפור הזה מלאי דרמות עוצרות נשימה, סיפורים שנמשכים אגב עד היום גם כשהוא בגיל 89, איש מאוד עסוק ולא נח לרגע.

​